השיטה
מהי לוגותרפיה
לוגותרפיה היא גישה שפיתח ויקטור פרנקל, פסיכיאטר ונוירולוג מווינה ששרד את מחנות הריכוז.
היא יוצאת מהנחה אחת: הכוח המניע העמוק של האדם הוא החיפוש אחר משמעות.
לפי פרנקל, משמעות נמצאת בשלוש דרכים: במה שאנחנו יוצרים ונותנים, במה שאנחנו חווים ובאנשים שאנחנו אוהבים, ובעמדה שאנחנו בוחרים מול מה שאי אפשר לשנות.
דווקא אחרי פציעה או מחלה, כשחלק מהדרכים המוכרות נסגרו, השיטה מראה שהמשמעות לא נעלמה. היא עוברת בדרך אחרת.
לכן היא לא שואלת ״איך לחזור למי שהייתי״, אלא ״מה עדיין בידיים שלי, ולמה אני רוצה לתת את עצמי מכאן״.
ארבע הדאגות הקיומיות
הפסיכיאטר אירווין יאלום תיאר ארבע דאגות שכל אדם פוגש: מוות, בדידות, בחירה ומשמעות. אחרי פציעה או מחלה, כשהגוף התייצב והמסגרת נגמרה, הן עולות בבת אחת, ולפעמים מלוות שנים:
- מוות
- הפרידה מהחיים שהיו וממי שהייתי. סוף של עולם מוכר.
- בדידות
- הסביבה חוזרת לשגרה. וגם בתוך המשפחה, מרגישים שאף אחד לא באמת מבין.
- בחירה
- פעם תמיד הייתה אפשרות לשנות. את הגוף ואת המצב החדש לא בחרו.
- משמעות
- מי שנתן, פרנס והחליט, מרגיש פתאום שהפך לנטל.
הלוגותרפיה של פרנקל עונה עליהן ישירות: גם כשאין בחירה על הנסיבות, יש בחירה על העמדה. ומשמעות אפשר למצוא במה שנותנים, במה שחווים, ובדרך שבה עומדים מול מה שאי אפשר לשנות. מכאן כותבים סיפור חדש.
רוצים לראות את זה אצלכם?
לתיאום הדגמה לארגון